רגע מנוחה בצהריים

מידי יום כשמגיעה שעת הצהריים ואנו מסיימים עם המטלות שאנו רגילים לבצע מידי צהריים אנו זקוקים לרגע של מנוחה,רגע של מנוחה ומרגוע מהמרוץ של היום. ישנם כאלה שקריאה או פינוק קטן של מאכל אהוב או כל תחביב אחר יסייעו להם ברצון של המנוחה וימלאו את הצורך של ההפסקה.עצם המציאות של עצירה מסדר היום והתאווררות קלה ימלאו אותם באנרגיה.

  אך ישנו את החלק השני של אלה שחייבים את התנומה האמיתית ,את ההירדמות ממש של חצי או שעה. לכל אחד ואחת יש את ההרגל הקבוע שלרוב הוא תמיד מבצע .המציאות הזו משותפת לכל סוגי ההפסקות ומנוחות למיניהם, הקביעות. 

כשיש לאדם התנהלות קבועה והרגלים שמבצע באופן דומה וקבוע מידי יום זה מקנה לו תחושת ביטחון תחושה שהוא מוגן ויש לו את הצורכים שלו בהישג יד.זאת בנוסף לאנרגיה שהוא אכן מקבל מההפסקה והאוורור. (מבחינה בריאותית ישנם מחקרים רבים שהגיעו לאחרונה למסקנה שלא לישון בצהריים ושבריא יותר לנוח ללא הירדמות)

לאנשים קשה מאד לשנות הרגלים בפרט בדברים קבועים שחוזרים על עצמם מידי יום. גם לאנשים הקולים ביותר אלה שזורמים בקלות עם כל שינוי ,גם להם יש את ההרגלים הקבועים שלהם. מכל אחד אפשר לשמוע את המילים אני רגיל ככה ,אני תמיד עושה ככה, מכל הסוגים תוכלו לשמוע את ההצהרות האלה. וזה חיובי מאד היות וצריך שיהיה לבן אדם קו שלו אישי עם דרך משלו שהוא יודע שהיא שייכת לו . המודעות הזו מצוינת ואין צורף להילחם בה.

נשמח מאד אם תקדישו מזמנכם לשתף אותנו בהרגלים קבועים שיש לכם במשך היום שלא תוותרו עליהם

רגע בבוקר בצמתים פקוקים

כשאנו יוצאים לדרכינו בבוקר לעבודה אם זה ברכב הפרטי ואם בתחבורה הציבורית אנו חווים מידי יום ביומו את המציאות המעיקה של המתנה מורטת עצבים בצמתים פקוקים. כאשר אין אפשרות לסטות לימין ,לשמאל או לכל דרך שהיא, ואנו נאלצים להישאר על מקומינו ולחכות גם אם אנו זקוקים באופן דחוף ביותר למהר מחשש של איחור במקום העבודה שיגרור  הפסד כספי או עקיצה מהבוס, או מחשש שילדינו יאחר לבית הספר או כל סיבה אחרת. אנו מוצאים את עצמינו משתרכים באיטיות אחרי טור ארוך של מכוניות עומדות בחוסר אונים.

בתחילה מנסים לתור סביבנו אולי יש איזשהו פתח מילוט אך כשאנו קולטים את המציאות המחשבות הראשונות שעוברות בראשינו הן כיצד תיראה החצי שעה הבאה ,כיצד נגיע באיחור ומה נאמר ,כיצד נתנצל שוב ואיך יגיבו חזרה . המחשבות רצות במהירות ומתסכלות. אכן לא נעים לאחר ולא נחמד להתנצל שוב ושוב.

 על מנת שלא נגיע למצבים הלא נעימים של האיחורים עלינו לחשב מראש את זמן היציאה מהבית  לשער את שעת הפקקים ולהקדימה. לרוב אנו יודעים את השעה הבעייתית אך עדיין חוזרים ויוצאים באותן שעות מידי יום. 

מדוע המציאות הזו נשנית? מחקרים רבים מראים כי שינויים מאיימים על האדם ,כל שינוי אפילו קטן נתפס כשינוי מהלך ושינוי מהלך דורש התנהגות שונה שגורמת לחשש.

אם ננסה למרות החשש לבצע שינוי קטן זה של שעת היציאה נחסוך מאיתנו חששות רבים יותר מהבוס ומכל שאר האיחורים השונים.

נשמח מאד לשמוע על שינוי בזמנים שסייע לכם 

רגע ההתעוררות בבוקר

מיד יום כשהשמש עולה והבוקר מופיע אנו מתעוררים ליום חדש נוסף אנו מבצעים את אותן פעולות שגרתיות שאנו רגילים לעשות, צחצוח השיניים,לבישת הבגדים והתכוננות ליציאה אם לעבודה ואם בליווי הילדים לביה"ס, כל אחד עם המרוץ הפרטי שלו. אנו ממהרים ועסוקים בפעילות מהירה ולחוצה של כל הפעולות השוטפות ללא הפסקה . הלחץ הזה גורם לנו במודע או בתת מודע לחוש כלפי שעות הבוקר תחושות של עול וחששות מחוסר הספקים.
אם נתבונן לרגע ונחשוב נבין עד כמה גדולה ההחמצה ועד כמה ההפסד שלנו רב. בשעות הבוקר הרעננות שלנו ושל היקום כל כך מוחשית ומשרה רוגע שיכול ללוות אותנו לאורך כל היום . ציוץ הציפורים בשעות המוקדמות כשעדיין חשוך מעט ושקט עם זריחת השמש שאחר כך יכולים להביא להשראה חזקה מאד על כל ההתנהלות שלנו לאורך היום .מזג האויר הצונן לעומת חום הכבד במשך היום הקייצי הוא מקור השראה אדיר, וכל זאת אם אכן אנו מתייחסים ומנסים לחוש ולשמר את האוירה וההשראה הזו לפני ביצוע המטלות.

מלבד ההנאה וההשראה עליה ציינו היקיצה המוקדמת תתרום לנו זמן שהוא המצרך היקר והנחוץ ביותר לשעות אלו של הבוקר,שעה נוספת של בוקר תוסיף לנו בעצמה רוגע והתנהלות מתונה יותר עם פחות חששות של הספקים.

נסו מספר ימים לקום בשעות מוקדמות אלו וללא ספק תרגישו בהבדל.

נשמח מאד אם תשתפו אותנו  בהבדלים אחרי מספר ימים אלו

רגע הפגישה עם הילד אחרי הלימודים

רגע הפגישה עם הילד אחרי הלימודים

מידי יום כשמגיעה שעת הצהריים אנו פועלים באופן מכני ,מחכים לילד שיחזור מלימודיו, עורכים את השולחן ומגישים את הארוחה.
אם נעצור לרגע ונחשוב באופן יותר מעמיק נגלה כמה נפלא הוא הרגע בו חזר הילד לאחר שעות רבות שנעדר מהבית, הוא ממולא במטען של חוויות טובות יותר וטובות פחות מה שבטוח שאותו הן ממלאות והן מהוות בשבילו עולם שלם של פעילות רוחשת ומענינת.  
  לנו כהורים יכולות חוויות אלו גם כן לענין מאד מה קרה מתי ומדוע, מה הגיב הילד וממה התעלם. אנו נוכל לדעת זאת רק אם נשמע ונקשיב לסיפורים,כך שתוך כדי הפעילות המכנית והפשוטה של הגשת הארוחה  אנו יכולים לגלות את העולם המופלא של ילדינו בשאלות שנישאל אותו ובהקשבה לדבריו. 

פעמים רבות הילד יספר גם ללא שאלות אלא מהרצון לשתף ולהתייעץ ולכן עלינו להיות קשובים ולחוות דעות ולשאול שאלות בעת הצורך וכל זאת כדי  שהילד יחוש  את ההקשבה ויבין וידע שיש לו למי לספר ולהתייעץ.                                                                                                        

החוויה של חזרת הילד אחרי שעות שלא ניפגשנו יכולה להיות עוצמתית וחזקה מאד אם נשתף פעולה באהבה. 


לצערינו לא תמיד אנו עומדים בכך אם מפני חוסר סבלנות או ממישהו שהכעיס אותנו שזה עלול אף להיות הילד עצמו  , אנו עסוקים אז בעצמינו ומנסים לסיים את המטלות הנדרשות במהירות ובאופן מכני. כדאי לדחוק את המכשולים המפריעים באותם רגעים שהילד חוזר כדי להנות יחד ברגיעה.

נשמח מאד אם תוכלו להקדיש מזמנכם ולהביע את חוות דעתכם ולהגיב

רגע פתיחת תיבת הדואר בכניסה לבית

רגע פתיחת תיבת הדואר בכניסה לבית

אנו רגילים מידי יום ביומו לבדוק כמעט באופן מכני האם הגיעו מכתבים בתיבת הדואר.אנו ניגשים לתיבה לעיתים מיוזעים מחום הרחוב ואם זה בחורף אנו עלולים להחזיק ביד אחת מטריה נוטפת,אך לרוב אנו לא מוותרים על יצר הסקרנות שבנו ואנו ניגשים למרות חוסר הנוחות בדריכות כדי לפתוח את תיבת הדואר.


אם נעצור לרגע ונחשוב מי באמת אמור לשלוח לנו דברי דואר נגיע למסקנה הפשוטה ביותר שאין לנו למה לחכות . הרי את כל הדברים החשובים אנו מסדרים באופן מיידי אם על ידי  שליחה ואם על ידי קבלה דרך פקסים או דרך המיילים. מסקנת הדברים היא שאין למה לצפות מהדואר הפרטי הביתי מלבד לחשבוניות ודרישות תשלום שונות,ומעל לכל פליירים ,פרסומות ודואר זבל, לעיתים יכולה להופיע הזמנה בודדת שבגללה העתקנו נשימה במשך חודש ימים כשפתחנו את התיבה.

האם לא הגיע הזמן להפסיק את הנוהל המייגע וההרגל הכפייתי שממריץ אותנו בכל מחיר מידי יום לפתוח את תיבת הדואר?

חשבו לרגע והסיקו את המסקנה המתבקשת... אמנם יש צורך לבדוק מידי פעם ולהתעדכן בכל התשלומים הללו אך אין צורך לפתוח בדריכות ובאופן כפייתי מידי יום.

דעתכם חשובה לנו מאד,נודה לכם ונשמח מאד אם תוכלו להקדיש מזמנכם כמה דקות ולשתף אותנו בחוות דעתכם גם אם היא שונה ,ולספר לנו על רגע מענין בפתיחת תיבת הדואר.

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לבלוג "רגעים ביומיום".

למרות שנים רבות שחלפו מאז המצאת הוידיאו ולמרות הנגישות הרבה שיש היום לכל אחד להסריט עדיין הצילום התמונתי לא חלף מהעולם. אומנים רבים מתמחים דווקא בצילום תמונות. הייחודיות הזאת של הקפאת הרגע ומיקוד הפוקוס המלא במומנטום הנוכחי מאפשרת מקום לחוויה חדשה ומפעימה. לפעמים היא מחייה מחדש את הרגע ולפעמים היא מצליחה להפיח חיים חדשים ברגע המסוים גם לאלו שחוו את האירוע.

לכולנו זכורים מצבים שתוך כדי הסתכלות בתמונות שמנו לב לדברים לחפצים ואפילו לרגשות שלא הרגשנו בשעת מעשה.

בדיוק לשם כך ולכבוד הרגעים האלו הוקם הבלוג שלנו . מטרתו של הבלוג הנוכחי, לאפשר השמת פוקוס על רגעים ביומיום רגעים שעוברים על ידינו לפעמים אפילו בחוסר שימת לב.לנסות ולאפשר  לתת לרגעים האלו מבט מחודש , להפיח בהם חיים מחודשים, לתת לרגעים הפשוטים האלו את הכבוד המגיע להם. ולהחזיר את ההתלהבות לחיים.

הבלוג "רגעים ביומיום" מנסה לדבר ולגעת ברגעים של כולנו , שמתם לב לרגע מיוחד כזה ,פשוט כזה ביומיום שלכם.אתם יותר ממוזמנים להוסיף לנו ולשתף את כולם ברגעים שלכם.